החלטה בתיק מ"ת 42885-12-11 - פסקדין

בפני בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים. כנגד המשיב, תושב עזה, הוגש כתב אישום המייחס לו חמש עבירות של התפרצות לבית מגורים וגניבה ממנו בצוותא עם אחרים, במועדים שבין 9/12/11 ל-13/12/11, הכל תוך שהיה בלתי חוקית בישראל.

המשיב מואשם בכתב אישום יחד עם אחר, תושב ישראל (להלן: מוניר), שהואשם בקבלת רכוש שהושג בפשע, סיוע לאחר מעשה ונסיון להסעה שלא כדין.

המחלוקת בין הצדדים הינה על עוצמת התשתית הראייתית כנגד המשיב לעבירות ההתפרצות והגניבה, מכח הלכת החזקה התכופה, וכן הועלתה טענת אפליה ביחס לכך שהמשיב הועמד לדין בגין התפרצויות וגניבות כאשר מוניר, שנעצר באותן נסיבות והתשתית הראייתית נגדו זהה, הואשם רק בקבלת נכסים שהושגו בפשע וסיוע לאחר מעשה.

התשתית הראייתית מבוססת על כך שבליל ה-13.12.11 בערב נערכה תצפית מתוכננת באזור כביש 6 סמוך למחלף נחשונים, בעקבות מידע על חוליה של עזתים המבצעת פריצות בישובים סמוכים ונעזרת בתושבי ישראל להובלת הרכוש הגנוב. ע"פ דו"חות הפעולה, נצפו מהמארב המשטרתי, שנעזר באמצעי ראיית לילה, שני חשודים נעים לכיוון כביש 6 ומסתובבים באזור כשעתיים, וממתינים בהחבא בשיחים בצד הכביש לכיוון דרום. סמוך לכך, רכב שהפעיל 4 וינקרים נעצר לידם בשולי הכביש, והנהג - מוניר - ירד ופתח את בגאז' הרכב. השוטרים התקרבו והבחינו במשיב ואחר כשהם מעמיסים לתא המטען של הרכב, יחד עם מוניר, מסך טלויזיה. בחקירה עלה כי הרכב שייך לאביו של מוניר. כשהגיעו השוטרים למקום, מוניר נשאר ליד הרכב ונעצר, המשיב והאחר ברחו. המשיב נתפס לאחר מרדף של דקות מתחבא בשיחים, ואילו החשוד הנוסף ברח. במקום מסתור ליד שיחים במרחק 2 מ' מהרכב, נתפסו 4 תיקים ושקית ובהם רכוש רב שנגנב בימים האחרונים בהתפרצויות נשוא האישום, וזוהה ע"י המתלוננים, הכולל 5 מחשבים ניידים, 5 טלפונים ניידים, 2 מסכי טלויזיה ומכשירים אלקטרוניים נוספים.

המשיב נעצר כשהוא נועל נעליים מסוג טימברלנד אשר זוהו ע"י המתלונן בהתפרצות האחרונה, שבוצעה בלילה האחרון במושב רנתיה. הנעלים זוהו לפי דגם, צבע ומידה. בנוסף, זוהו ע"י המתלונן פרטי רכוש נוספים שנגנבו באותה התפרצות ונכללו ברכוש שנתפס בשטח.

בדו"ח השוטר דותן בן חיים עולה כי היה לו, ממקום התצפית, קשר עין רציף עם המשיב מרגע בריחתו מהרכב למעצרו.

בנוסף, זוהה המשיב ויזואלית ברגע מעצרו ע"י התצפיתן מועצאם טאפש, כאחד משני החשודים שהסתובבו עם הרכוש והמתינו בצורה מוסתרת להגעת הרכב.

יתר על כן, מוניר בחקירתו אישר כי המשיב הוא שהעמיס את הטלויזיה לרכבו.

בכל אלה יש כדי לקשור את המשיב להחזקת הרכוש הגנוב, יחד עם אחר, בעת העמסתו לרכבו של מוניר ובסמוך לפני כן.

ההתפרצויות נושא האישום בוצעו כאמור סמוך לאירוע התפיסה - שלוש מהן בוצעו 4 ימים קודם בנווה מבטח שבדרום, ושתיים מהן בוצעו יום קודם לתפיסה ובלילה האחרון לפניה, במושבים סמוכים למחלף נחשון -  מזור ורנתיה.

המשיב הכחיש קשר למוניר ולרכוש שנתפס וטען כי קבלן מהשטחים הוריד אותו במקום בו נעצר בכביש 6 כמה שעות קודם ואמר לו שיחזור אך לא חזר. הוא הכחיש העמסת הטלויזיה על רכבו של מוניר והכחיש בריחה מהמשטרה. לגבי הנעלים טען כי קנה אותן בקלקיליה. המשיב הרחיק עצמו מהרוכש הגנוב (למעט הנעלים) ומשכך לא מסר כל גרסה לגבי נסיבות הגעתו אליו.

מוניר אישר בתחילה כי התבקש להגיע לנקודת המפגש כדי להעמיס ציוד וטען כי אינו מכיר את המשיב והאחר. לאחר מכן שינה גרסתו וטען כי עצר לשניים שביקשו טרמפ - גרסה שהופרכה בדו"חות השוטרים שמסרו כי השניים התחבאו בשיחים ולא עצרו טרמפים.

לאחר שעיינתי בחומר הראיות, ששוכנעתי כי קיים בסיס ראייתי מספיק להרשעת המשיב בעבירות ההתפרצות שבוצעו בני הלילות האחרונים לפני המעצר, ברינתיה ובמזור. הן הרכוש שנתפס בתיקים והן הנעלים שנעל המשיב בעת המעצר יוצרים חזקה תכופה בעוצמה גבוהה.

לגבי ההתפרצויות שבוצעו 4 ימים קודם ובאזור אחר, עוצמת החזקה התכופה מעט נמוכה יותר, ואילו היתה בפיו של המשיב גרסה לגבי אופן הגעת הרכוש לחזקתו, יתכן כי בסופו של יום היה מורשע באישומים אלה (1-3) בקבלת רכוש שהושג בפשע או בסיוע לאחר מעשה. ברם, המשיב לא העלה בחקירתו כל גרסה סבירה לגבי אופן הגעת הרכוש הגנוב לחזקתו, אלא הרחיק עצמו מהרכוש הגנוב, לרבות הטלויזיה שנצפה מעמיס לרכב, ועל כן כל גרסה שיעלה בעדותו בעניין זה, אם יעלה, תהיה בהכרח גרסה כבושה שמשקלה מועט.

לאור ההבדל המשמעותי בראיות בין המשיב למוניר - כאשר הראשון נראה מסתובב עם אחר, באופן מחשיד, כשעתיים לפני המעצר, כשהרכוש הגנוב מוחזק ומוחבא על ידם בשיחים בשטח פתוח ליד כביש 6, בהמתנה להגעת הרכב, ואילו מוניר נראה מגיע למקום ברכב כך שהמגע הראשון שלו עם הרכוש הגנוב היה לכאורה בעת ההעמסה לרכב, וכך גם מסר בחקירתו, אין להלין על התביעה כי ייחסה למשיב את עבירות ההתפרצות, מכח החזקה התכופה, ואילו למוניר ייחסה קבלת רכוש שהושג בפשע וסיוע לאחר מעשה. הראיות נגד מוניר מבססות, אכן, אישומים אלה ולא את ההתפרצויות עצמן, שכן נסיבות הגעתו אל הרכוש החבוי בצד הדרך - לצורך העמסה והובלה - תועדו, ואין כל ראיה שהחזיק בו לפני כן.

למשיב שלוש הרשעות קודמות בעבירות על חוק הכניסה לישראל, הסתננות והחזקת סם שלא לצריכה עצמית, ונדון לשלושה מאסרים. מאסרו האחרון, של 14 חודשים בגין עבירות הסמים וההסתננות, היה בשנת 2007.

מהאמור לעיל עולה הן עילת מעצר של מסוכנות לציבור, לאור ריבוי מעשי ההתפרצות, התכנון המוקדם עם אחר/ים והתכיפות שבמעשים, והן עילה של חשש מהימלטות מאימת הדין, בהחיותו תושב האזור.

לפיכך אני מורה על מעצרו עד תום ההליכים.

ניתנה היום, 19  פברואר 2012, במעמד הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: